בחרו עמוד

מקרנים | שתי הטכנולוגיות המובילות

מקרנים – הטכנולוגיות

אי אפשר לחצות את שוק המקרנים , בין אם מדובר במקרנים להעלאת מצגות ובין אם מדובר במקרנים לקולנוע ביתי, מבלי להיתקל מיד בשתי הטכנולוגיות המתחרות בתחום זה: LCD ו-DLP. לכן, כל מי שמחפש לרכוש מקרן – סביר שישאל את עצמו מי משתי הטכנולוגיות טובה יותר, עוד לפני שינסה להבין את פרוש ראשי התיבות.
למרבה הצער, אין תשובה חד משמעית לשאלה הקרדינלית הזאת, משום שלכל אחת משתי הטכנולוגיות יתרונות משלה, ולכן גם אף אחת מן השתיים אינה המושלמת. לכן, כדי לדעת באיזה מקרן לבחור, יש לשאול תחילה: לשם מה הוא מיועד?

ההבדל הטכני בין LCD ל-DLP

LCD (liquid crystal display) – טכנולוגיה זו, מבוססת, בדרך כלל, על שלושה פאנלים נפרדים מזכוכית, שכל אחד מהם מיועד להעביר צבע אחד – אדום, ירוק או כחול – לתמונה הנשלחת למקרן. כאשר האור עובר דרך פאנלי  ה-LCD,  נפתחים ונסגרים פיקסלים מסוימים, כדי לאפשר מעבר, או כדי לחסום את האור, ממש כמו אותו תריס שהיה מקובל פעם בזרקורי-הענק ששימשו ספינות מלחמה כדי לאותת אחת לשניה בשפת המורס.

DLP (digital light processing) – טכנולוגיה קניינית של חברת טקסס אינסטרומנטס, השונה לגמרי מהטכנולוגיה המתחרה. במקום להשתמש בפאנלים נפרדים לכל צבע, השבב של DLP הוא למעשה משטח מחזיר אור, המורכב מאלפי מראות זעירות, כאשר כל מראה משמשת כמעין פיקסל.
במקרן DLP מופנה האור ממנורת המקרן לעבר משטח ה-DLP, ואילו המראות, הרוטטות מצד לצד, שולחות את האור או לעבר העדשה, או מרחיקה אותו ממנה. במקרני DLPהיקרים יש שלושה שבבי DLP נפרדים, אחד לכל צבע: אדום, ירוק, כחול. אולם במקרניDLP שמחירם מתחת ל-20 אלף דולר, יש רק שבב אחד.
כדי להגדיר כל צבע, מופעלת מעין חוגת-צבעים, הכוללת מסנני כחול, אדום, ירוק ולפעמים גם לבן. חוגה זו מסתובבת בין מנורת המקרן ושבב ה-DLP, משנה ושולחת את הצבע על פי הנדרש.

היתרונות של LCD
אחד היתרונות הבולטים של טכנולוגיית LCD הוא בשליטתה בנפרד בכל אחד משלושת הצבעים, דרך שלושה פאנלים. דבר זה מאפשר לכוונן את רמת הבהירות והקונטרסטיות באופן אינדיווידואלי לכל צבע. שליטה טובה בצבעים מייצרת נאמנות צבע טובה ואפילו מצויינת. זאת בעוד שברוב מקרני DLP הצבע הוא קבוע והשנוי היחיד בו נקבע על ידי חוגת-הצבעים ועל ידי מנורת המקרן, שכוחה ואורה משתנים לאורך השימוש.
מקרני LCD גם מפיקים תמונה חדה בכל רזולוציה נתונה. אין זה אומר בהכרח שטכנולוגיה DLP מייצרת תמונה מטושטשת. אולם כאשר משווים מצגת מסחרית, שבה מופיעים גיליונות אלקטרוניים, התוצאה במקרן DLP תראה מעט פחות חדה ממה שיפיק מקרן LCD.
היתרון השלישי של LCD הוא ביעילות האור. טכנולוגיית LCD מפיקה מאותה מנורה, עוצמה רבה יותר של  ANSI לומנס מאשר DLP. במרוצת השנים האחרונות הלכה והתחזקה אלומת האור במקרני DLP, וכיום יש כאלה המפיקים 2000 ANSI לומנס. אולםLCD עדיין צועדת קדימה בתחום זה וכל המקרנים בקבוצת ה-8 ק”ג בטכנולוגיית זו מפיקים 3000 ANSI לומנס ואפילו יותר.

היתרונות של טכנולוגיית DLP
כמה יתרונות ייחודיים מאפיינים את טכנולוגיית DLP, ואחד הבולטים בהם הוא הקומפקטיות של המקרנים. מאחר שרובם מכילים שבב אחד ולא שלושה פאנלים, ניתן למזער את ממדיהם הפיזיים של המקרנים. כל המקרנים בני ה-1.5 ק”ג הנמצאים כיום בשוק, מבוססים על טכנולוגיית DLP, בעוד רוב המקרנים במשקל 3 ק”ג ומעלה, הם מבוססי LCD.
יתרון נוסף של DLP הוא בהפקת ווידיאו חלק ובעל ניגודיות טובה. מכשירי DLP זוכים לאהדה בקרב שוחרי הקולנוע הביתי, בעיקר בגלל שתי איכויות ווידיאו: קונטרס טוב יותר והעדר פיקסליות. דגמים מוקדמים של LCD נודעו לשמצה בשל אי יכולתם לייצר רמת ניגודיות טובה, רמת שחור מתקבלת על הדעת, ולהמיס צללים. השחור במכשירי LCDנראה תמיד אפור וצללים נראו תמיד מרוחים.
בעוד שתי הטכנולוגיות השתפרו בשנים האחרונות מבחינת הקונטרסט, מקרני DLP עדיין מנצחים את מקרני LCD  בתחום זה. לא מכבר השיקה סוני את דגם VPL-VW12HTהמציג נתוני יצרן של קונטראסט 1000:1. ואילו סאניו השיקה את המקרן מדגם PLV-70, המציג יחס ניגודיות של 900:1.  המוצרים העכשוויים של DLP, שמיועדים לתחום הקולנוע הביתי, מציגים יחס ניגודיות של 1800:1!
אולם אין להגזים בפרוש נתון זה. משום שבעוד ההבדלים בין תמונה ממקרן400:1  למקרן800:1 ניכרים היטב לעין, הם אינם כה דרמטיים בין מקרן900:1  למקרן 1800:1. ברגע שמגיעים לרמה שמעל ל-900:1 – השחור הוא שחור, והצללים מגובשים. כל עליה נוספת בניגודיות יכולה להניב רק שיפורים קלים.

עוד מרכיבים חשובים
אולם ישנם מרכיבים אחרים שתורמים לאיכות התמונה, והם חשובים באותה מידה אם לא יותר.
סילוק אפקט הפיקסלים הוא יתרון נוסף של DLP, על פני LCD, שבמשך שנים לוותה באפקט של תמונה המוקרנת דרך רשת, דבר שהקשה על חובבי הקולנוע הביתי לאמץ אותה. טכנולוגית DLP עשתה כברת דרך ארוכה כדי להעלים את אפקט הרשת. אולם ברזולציית SVGA (800x600) עדיין יש למקרני DLP אפקט פיקסלי, ולכן אין היא מומלצת לשימוש בקולנוע ביתי, אלא לדלי תקציב בלבד.

שתי התפתחויות עזרו לסגור את הפער בין שתי הטכנולוגיות ברמת הפיקסליזציה. הראשונה היתה שדרוג לרזולוצית XGA .(1,024x768) טכנולוגיה זו משתמשת ב-64 אחוז יותר פיקסלים כדי לצבוע את התמונה המוקרנת – לעומת טכנולוגיית SVGA. המרחק בין הפיקסלים הוקטן בטכנולוגיית XGA, כך שהם צפופים יותר ופחות בולטים לעין. ברזולוציית XGA יש למקרני DLP מסגרת פיקסלים שאינה נראית על מסך קולנוע ביתי, בכל גודל שהוא. מקרני LCD עם פאנלים ברמת XGA, עדיין סובלים מאפקט של הקרנה כאילו דרך רשת.

ההתפתחות השניה – גם במקרני LCD, ללא קשר לרמת הרזולוצייה שלהם, צומצמו לאחרונה המרחקים בין הפיקסלים  ולכן אפילו למקרן LCD לא יקר ברמת רזולצייתSVGA – יש היום הרבה פחות אפקט רשת.

ההתפתחות השלישית בתחום ה-LCD היא השימוש בטכנולוגיית MLA (Micro-Lens Array) כדי להגביר את מעבר האור דרך הפאנלים ברזולוציית XGA. תכונה זו הוכללה בכמה מקרני XGA בטכנולוגיית LCD – אך לא בכולם. טכנולוגיית MLA מורידה מעט את הנוכחות של פיקסצליזציה בהשוואה למקרנים שאין להם MLA.